Saturday, November 7, 2009

משבר האקלים, ערי חוף ועולם הביטוח

CLIMATE CHANGE, COASTAL POPULATIONS AND THE INSURANCE WORLD

ENGLISH TEXT FOLLOWS THE HEBREW

תארו לעצמכם כינוס של בכירי ענף הביטוח. המרצה האורחת, פרופסור לגיאופיסיקה בעלת שם עולמי,  מדווחת על תגלית שמסעירה את הקהילה המדעית. שינויים במסה של ליבת כדור הארץ גורמים לעליה בכוח הכבידה (הגרביטציה). התהליך אטי, ויסתכם כנראה בהתגברות בת אחוזים ספורים בלבד, אבל ברור שהוא בעיצומו. היא מסבירה שהשינוי לא יהיה קצוב’ שהתגברות כוח הכבידה עלולה להתרחש בקפיצות  שלא יהיו ניתנות לחיזוי. מה שצפוי הוא הבלתי צפוי.

הנוכחים מקשיבים להרצאתה בדריכות. כאנשי ביטוח, יש להם עניין מיוחד בעתיד. בתום ההרצאה הם שואלים שאלות שמשקפות דאגה של ממש. האם חישובים של דורות של מהנדסים, שהתבססו על עוצמתו הידועה של כוח הכבידה, עומדים לאבד את ערכם? האם יש סכנה שגורדי שחקים, גשרים ומבנים אחרים שתוכננו על פי כח הכבידה המוכר כיום, יתמוטטו? האם מטוסי נוסעים עלולים לאבד את כוח העילוי ולהתרסק בלי התראה מוקדמת? האם ניתן יהיה לסמוך על מכשירי מדידה עדינים שמבוססים על גרביטציה?  כיצד ישפיע עומס יתר על השלד והשרירים על תהליכי צמיחה, הזדקנות, תחלואה ותוחלת החיים? מה יקרה בתעשייה? בחקלאות? בתובלה ובתחבורה?

סיפור הנבואה הגיאופיסית הזאת הוא כמובן בדיון, משל בלבד. המסה של כדור הארץ אינה משתנה, ולסוכני ביטוח אין מקום לדאגה בגללו. אני מביא אותו כאן גם כי ללובי הביטוח, שמאוד מודאג בגלל משבר האקלים, יש תפקיד כלכלי ופוליטי חשוב בהתמודדות עם הבעיה. וגם כהמחשה לחרדה העמוקה – והמוצדקת – שמתעוררת בנו נוכח האפשרות שמרכיב יסוד המעצב את עולמנו עומד להשתנות.  אפשר לראות את זה בוידיאו הנלווה אצל הנערה מסידני. היא מביטה על החופים שלארכם משגשגת אוסטרליה, מבינה שכל זה אל מובטח ומפנימה את זה שהדור הנוכחי הוא האחרון שעוד יכול למנוע את הקטסטרופה.

האקלים, כמו כוח הכבידה, הוא גורם מעצב רחב היקף אך לא קונקרטי. הוא תולדה של מערך מורכב של הקשרים שרק חלקם מובן לנו, והוא משפיע על סביבת החיים (הביוספירה) של כדור הארץ בצורה סיסטמית, כלומר על המערכת כולה, לאורכה ולרוחבה. כמו כוח הכבידה גם האקלים קיים בכל מקום, משפיע על כל תהליך. מכאן הדאגה העמוקה שמעוררת בנו האפשרות שהוא משתנה ושדפוסי חיינו עלולים להתמוטט. גם מי שאינו מדען מבין ששינוי מערכתי שקצבו איננו בר חיזוי, כלומר צפויים בו אירועים בלתי צפויים, הוא מסוכן.

לפני חמש עשרה שנה התנהל ויכוח בשאלה האם כדור הארץ מתחמם בכלל. ככל שהדיון בסוגיה התלהט התחוור שהשאלה הזו, שעוסקת לכאורה בפיסיקה אטמוספירית פשוטה, נושאת משמעויות פוליטיות כבדות משקל. ההכרעה בה, שבאה רק בסוף שנות התשעים, הגיעה בזכות ממצאים ממאות מחקרים מדיסציפלינות רבות שיצרו קונצנזוס מדעי ברור: יש התחממות והיא בהחלט גלובאלית. כאן התחיל דיון חדש, פוליטי לא פחות: האם התהליך הוא מעשה ידי אדם או תהליך טבעי? עבר עשור וגם הוויכוח הזה הוכרע באופן החלטי, לא מעט בזכות אלפיים וחמש מאות המדענים המעורבים בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שבסוף 2007 זכה במשותף עם אל גור בפרס נובל לשלום. בתום חמש עשרה שנה של עבודה שיטתית בלתי תלויה, התגבש בין כולם קונצנזוס ברור: שינוי האקלים הוא אנתרופוגני, כלומר מעשה ידי אדם. מאז המהפיכה התעשייתית נפלטו  לאטמוספירה מאות מיליארדי טונות של תחמוצות פחמן. זה שינה את ההרכב  הגזי של האטמוספירה והעלה מאוד את יכולתה לאצור חום. כמות החום שמשתחררת לחלל החיצון קטנה, והפלנטה מתחממת.

אחרי הוויכוחים על מהות התופעה וגורמיה נותרו שתי סוגיות גורליות פתוחות. אחת היא מה יהיה קצב ההתחממות בעשורים הקרובים והשנייה היא אם נותרו די זמן ואמצעים כדי לעצור את התהליך ולמזער את נזקיו. האם תצליח האנושות להתגייס למאמץ העליון שנדרש כדי להציל עצמה מאסון בקנה מידה שלא ידענו? האם אפשר לשנות את ההיסטוריה?

בכל ארבע הסוגיות הללו – עצם קיום שינוי האקלים, מקורותיו, קצבו והיכולת לרסן אותו מבעוד מועד – יש חשיבות עליונה למידע. אבל גם למנהיגות שתצליח לתת תקווה ולארגן פעולה משותפת ברמה הגלובלית. מבחן גורלי לכל אלה מגיע בקופנהאגן. עוד 30 יום זה מתחיל.

CLIMATE CHANGE, COASTAL POPULATIONS AND THE INSURANCE WORLD

Imagine a conference of senior insurance people. The guest lecturer, a leading geophysicist, informs the audience about a new discovery that excites the scientific community. Changes in the mass of Earth’s core are causing a rise in the power of gravity. The process is slow, and will amount to a change of a few percent only, but it has started. Change may not be linear, and the increase of gravity could happen in leaps that cannot be forecast. The future, in other words, is not entirely predictable.

The people in the room listen attentively. As Insurance experts, they have a special interest in the future. At the end of the lecture they ask questions that clearly reflect concern. Will calculations of generations of construction engineers, premised as they were on the known intensity of gravity, about to become a dead letter? Is there a danger that skyscrapers, bridges and other structures might collapse? Will aircraft tend to use their lift at crucial moments and crash without notice? How will the extra stress on the skeleton and muscles impact human growth, aging, health and mortality? What will the impacts on industry, transportation, agriculture be?

This tale of geophysical doom is of course fiction, just a fable. Earth’s mass is nt changing, and insurance brokers need not worry on that account. I bring it here for two reasons. One is that the insurance world, members of which are deeply worried due to global warming, could play an important economic and political role in the way the world tackle the problem. Second, because it illustrates the deep, and understandable anxiety that we feel when confronted with the possibility that a fundamental element that shapes our world might change. You can see it in the response to global warming of the young woman from Sydney in the video above. She is looking at the coasts of Australia, where most Australians live and flourish, understands that they can no longer be taken for granted, and internalizes the fact that our generation is the last one that can stop the catastrophe.

No comments:

Post a Comment